לקרוא לשני הילדים אלינו לבירור. לשאול מה קרה? לאפשר לכל אחד להביע את עצמו ואת הרגשתו. לא לשפוט ולא להחליט מי צודק. לשמוע את הילדים ולומר בסיום: "אני מבינה שאתם לא מסכימים ביניכם. אתם חושבים שתוכלו למתוא פיתרון יחד, או שאתם זקוקים לעזרה ממני?"  לחכות לתשובת הילדים ולפעול בעניין עפ"י החלטתם ותשובתם.

לומר: "אנחנו לא דוחפים בגן. רוצים לשחק יחד?" בגיל הזה הילדים עדיין זקוקים להשגחה ולתיווך בעת המשחק המשותף.

לומר באופן ברור: "אני מבינה שאתה כועס עליי כי.... כשמרביצים לי, אני הולכת."

לומר באופן ברור: "אני מבינה שאתה כועס עליי בגלל.....  אבל אנחנו לא מרביצים ולא דוחפים. זה כואב"

השימוש במספריים הוא שימוש מסוכן ולעולם אין לצפות מה הילדים יכולים ליזום ואיזה פעולות יעשו אם לשם שעשעוע אם מתוך כוונה "לתקן" ו"לשפר". חשוב מאוד להימנע ממצבים שבהם ילדים שאינם בהשגחה של  מבוגר יגזרו במספריים. "תספורות" נחשבות אצל הילדים כאירוע די טראומטי וה"משחק" במספרה ובסָפָּר מוריד את רמת החרדה שלהם, כמו משחק סימולציה (הדמייה). חשוב לברר אם הילדים - הספר והמסופר- היו שותפי לבחירת המשחק וחשוב לבחון מדוע בחרו במשחק זה. קרוב לוודאי שאחד מהן חווה חוויה דומה והוא מעבד את החומר ואת החרדות שלו. חשוב לשוחח על חומרת ההתנהגות הזו ועל היותה פוגענית ולא ניתנת ל"תיקון". אין להאשים את הילדים שבחרו במשחק הזה ואין להחמיר עמם כי אין אנו יודעים מה הניע אותם לעשות את המעשה ולעיתים אנו מוסיפים על חרדות קיימות בהקשר לתספורות או שלהם או של בעל חיים שהם אוהבים.

החל מגיל שנתיים חשוב שהילד יתחיל להתנסות בגזירה במספריים. אלא, שחובה עלינו, לשבת לידו ולהיות נוכחים בשולחן הגזירה במשך כל זמן שהילד גוזר, על מנת למנוע מצבים של סכנה ושל גזירת השיער לחבר. יש לומר באופן ברור: "אנחנו גוזרים רק נייר.  אסור לגזור את השיער שלנו או של החבר. רק לספר מותר לספר אותנו ולגזור לנו את השיער"

לעצור את הילד ולומר: " אתה יכול לשבת איתנו מבלי להפריע לחברי הקבוצה? אתה מסוגל להקשיב לי כשאני מדברת, מבלי להפריע?" להמתין לתשובת הילד.  אם הילד ממשיך בשלו ולא עונה - יש לומר: "אני נאלצת לבחור במקומך, כי אתה לא עונה לי. כרגע אינך יכול להשתתף איתנו כי אתה מפריוחר להמשיך עם הפעילותע לחברים". אם הילד בוחר להמשיך ולהשתתף בפעילות - יש לאפשר לו. אם הילד בוחר להמשיך בפעילות הקבוצתית וחוזר להפריע  - יש להרחיקו מהפעילות ולומר: "אני מבינה שקשה לך להיות איתנו. כשתוכל לשבת איתנו - נשמח לקבל אותך"

לעצור את הילד ולומר: " אתה יכול לשבת איתנו מבלי להפריע לחברי הקבוצה? אתה מסוגל להקשיב לי כשאני מדברת, מבלי להפריע?" להמתין לתשובת הילד. אם הילד ממשיך בשלו ולא עונה - יש לומר: "אני נאלצת לבחור במקומך, כי אתה לא עונה לי. כרגע אינך יכול להשתתף איתנו כי אתה מפריע לחברים להמשיך עם הפעילות ". אם הילד בוחר להמשיך ולהשתתף בפעילות - יש לאפשר לו. אם הילד בוחר להמשיך בפעילות הקבוצתית וחוזר להפריע - יש להרחיקו מהפעילות ולומר: "אני מבינה שקשה לך להיות איתנו. כשתוכל לשבת איתנו - נשמח לקבל אותך"

להעיר לילד על ההתנהגות, ולומר: "יש לנו תרבות אכילה. ליד השולחן אנחנו אוכלים בצורה נאותה. אתה מסוגל לשבת איתנו? יש לשבת לידו על מנת לשמש לו דוגמא.

לעצור את החיבוק ולהפריד בין שני הילדים. להראות למחבק עד כמה החיבוק שלו מכאיב לחברו. חשוב להראות לו איך לחבק בעדינות, באהבה, בחיבה

לעצור את הלעג ולומר: "זה מאד מעליב מה שאתה אומר לו ואיך שאתה מדבר אליו. אנחנו לא מעליבים ולא פוגעים בחברים.  אני חושבת שאתה צריך להתנצל בפניו"

לעצור את הפעולה ולומר: "בגן שלנו לא יורקים". יש להרחיק את הילד מהפעילות למשך 2-3 דק’. בסיום ההרחקה, יש לשאול את הילד: "אני יכולה לסמוך עליך, שתחזור לשחק  בלי לירוק על אף אחד? " לאחר תשובה חיובית - לאפשר לילד לחזור לפעילות ולמשחק עם הילדים.

לעצור את הפעולה ולומר: "בגן שלנו לא יורקים". יש להרחיק את הילד מהפעילות למשך 2-3 דק’. בסיום ההרחקה, יש לשאול את הילד: "אני יכולה לסמוך עליך, שתחזור לשחק  בלי לירוק על אף אחד? " לאחר תשובה חיובית - לאפשר לילד לחזור לפעילות ולמשחק עם הילדים.

לעצור את הפעילות באופן מיידי. לומר: "בגן שלנו לא משחיתים ספרים. בוא נראה איך אפשר לתקן את הספר שנקרע?" לחשוב יחד עם הילדים על פתרון ולנסות ליישם אותו.

חשוב לעצור את הפעילות באופן מיידי ולקחת מהיד את הספר בזהירות כדי שלא ייקרע או יושחת. לומר לילד: "בגן שלנו, אנחנו לא משחיתים ספרים. הספרים הם של כולנו ולא נוכל לקרוא בהם אם יהיו קרועים". "אני מזכירה לך שיש דרכים שונות לשחק בספר - להשחית - היא לא אחת מהן". "בוא נראה איך אפשר לתקן את הספר שנקרע?"  לחשוב יחד עם הילד כיצד ניתן לתקן את הספר שהושחת. לאסוף קבוצת ילדים ולבחון יחד אתם דרכים לתיקון הספר שהושחת. בסוף הדיון כדאי להמליל את הפתרון כך שהילדים ילמדו את המילים ויפנימו אותו במטרה ליישם אותו אם יפגשו באותה בעיה או בדומה לה.

לומר: "אנחנו מדפדפים בספרים" . בגילאים הצעירים, יש לשבת עם הילדים בעת העיון בספרים, ולא לתת להם לעיין בספר בצורה חופשית. בגילאים אלה, הילדים עדיין זקוקים להשגחה ולתיווך בעת העיון בספרים.